כמה חשוב (לכולנו!) לשחק

“מצאתי!”- קרא ארכימדס כששכב ונהנה באמבטיה, ניתן לשער שלפני שמצא את הפתרון התחבט ארכימדס רבות בבעיה שהיה אמור לפתור, (האם הכתר של המלך עשוי מזהב טהור), אך הרגע שבו מצא את הפתרון היה דווקא כאשר הרפה לרגע מהמחשבות ונתן לעצמו אפשרות ליהנות ולהשתעשע באמבט.
פעמים רבות התשובות לשאלות מהותיות וקשות שמלוות אותנו בחיים מגיעות דווקא ברגעי הרפיה ושחרור. על פניו נראה פה איזה פרדוקס אבל דווקא אותם רגעים בהם איננו כבולים לנוסחאות הידועות והמוכרות לנו מאפשרים לנו למצוא את הפתרון במקום שאינו בתבנית שמוחנו כבול אליה.
הפרדוקס הזה הוא חלק מהותי באופייה של קבוצת הדרמה תרפיה.
פרדוקס נוסף הקשור לאופייה של קבוצת הדרמה תרפיה שייך להנחה הבסיסית כי לכל אדם ישנה איזו מידה של יצירתיות . תכונה זו מאפשרת לו לקחת פרטי מידע שונים וליצור מהם רעיון חדש. אולם היצירתיות כרוכה בהעזה ובכדי להעז וליצור עליו להרגיש בטוח בקבוצה.
וויניקוט קושר את היצירתיות ליכולת של האם להעניק לתינוק סביבה בטוחה ועל ידי כך הוא לומד לתת אמון בסביבה ובעולם. אם ניתנת לתינוק הזדמנות, הוא מתחיל לחיות באופן יצירתי .
בתקופה שעבדתי בפנימיות של ילדים שהוצאו מהבית שמתי לב לכך שילדים רבים מסרבים לשחק משחקי דמיון ויצירה, אפשר להבין זאת אם נראה כי אכן הייתה חסרה להם ההיקשרות הראשונית והם לא זכו לחוות אמון בסביבה הקרובה. מכאן שהיצירתיות לא נגישה להם ואף מאיימת. תפקידי כדרמה תרפיסטית היה אז להתחיל מעבודה ומשחקים מאד קונקרטיים שיאפשרו לבנות אמון בסביבה ורק אז יתאפשר לעבור למשחקים חופשיים ויצירתיים.
בקבוצות שעובדת בדרמה תרפיה , הן אם הם קבוצות של ילדים והן אם הן קבוצות של מבוגרים אנו אמנם משחקים ומרשים לעצמנו ליהנות המפעילות המשחקית והיצירתית אך בו זמנית ולאורך כל הדרך שומרים על הביטחון של חברי הקבוצה ומייצרים אווירה המאפשרת להרגיש בטוח ולתת אמון, שכן ללא זאת לא תתאפשר האפשרות ליצור, לגלות דברים חדשים על עצמנו ולצמוח מתוך היצירה.