אל תנכרו את ילדכם....
השבוע חל יום המודעות הבינלאומי לתסמונת הניכור ההורי....
מהי אותה תסמונת?
הורים באופן טבעי רוצים בטובת ילדיהם, אבל לעתים מתוך חוסר מודעות יכולים לגרום לילדם לפגיעה שקשה מאד לצאת ממנה. תסמונת הניכור ההורית מדברת על הורה שמסית כנגד ההורה השני, והילד משלם על כך מחיר מאד קשה בנזק נפשי ארוך טווח.
אמנם בד"כ אחד ההורים מסית את הילד נגד ההורה האחר וגורם לו להתרחק ממנו , ובכך הוא מבלי משים חוטא חטא כבד לילד, אך בו זמנית ההורה השני נפגע מההתרחקות של הילד ומהניכור שלו וזה גורם לו לוותר על הילד. לדוגמה אם שמסיתה נגד האב, הילד אכן מתרחק מהאב, מאמין שהאב כל כך נורא, האב נפגע מהתנהגותו של הילד ומתרחק. דבר שגורם לילד להרגיש דחוי על ידי האב ולהצדיק את הסיבה להתרחקות .נוצר מעגל קסמים שלילד כבר אין שליטה עליו.
הילד מסתכל על העולם דרך עיני האם המנכרת ואין ביכולתו לראות את העולם (ואת אביו) בעיניים נקיות מהסתה. נוצר אצל הילד פיצול גדול בין טוב לרע, וחוסר דיוק בהבנת המציאות. לעתים קרובות נוצר טשטוש גבולות בין הילד לבין האם. הקשר שלו עם אמו לכאורה כל כך קרוב אבל בעצם הוא כמעט מאבד את זהותו בתוך אמו, לעומת זאת מתנתק לגמרי מאביו.
גם אם אחד ההורים מנכר, עדיין יש אפשרות לתיקון אם ההורה השני יודע להתעקש ולא לוותר על הילד. למרות הפגיעה שהוא חווה מהילד ומההורה השני ,עליו להבין שהילד במקרה הזה הוא כמו שבוי שלא יכול לצאת מהשבי הזה, הוא תומך באופן אוטומטי בהורה המסית והמנכר, הוא השבוי הרגשי שלו. הדבר היחיד שאולי יצליח לעזור לילד לצאת מהשבי הזה שנכנס אליו בעל כורחו, הוא אם ההורה האחר לא יוותר עליו, למרות שהוא עצמו מאד פגוע. אבל ההורה המנוכר חייב לזכור שהוא זה המבוגר שיכול להתבונן על המצב גם כבוגר ואילו לילד אין את הכלים לכך .
ניכור הורי גוזל מהילד את הזכות להיות ילד!!!! אותו ילד לא מסוגל להיות רגוע ,הוא חווה אובדנים ארוכי טווח ופיצולים, יש בו כעס פנימי ואין לו כל אפשרות שלו להתפנות למשחקי הילדות וללימודים ולתכנים המותאמים לגילו.